לשים קצת מייקאפ בינתיים?

מדינת ישראל היא נער/נערה מתבגר(ת) שפורחים לו פצעי בגרות על כל הפרצוף, וכמו אצל כמו כל מתבגר השאלה האם לפוצץ, לייבש או לתת לזה לעבור (ולשים קצת מייק אפ בינתיים). זה מגרד, זה לא נעים, כן לפעמים זה גם מכוער ומלא מוגלה. פתאום גדלות שערות בכל מיני מקומות ויש גם קצת בושה, ולוקח זמן עד שזה נראה ומרגיש שוב נורמלי.  ועולות שאלות, למה אצלי זה ככה ואצלו אחרת, והקול משתנה: לפעמים הוא כבר בריטון אבל פה ושם עוד מתגלצ'ת איזה צווחונת. אתה מרגיש עצמאי אבל לגמרי תלוי בחשבון הבנק של אבא ובקשרים שלו במועצת הבטחון באו"ם.

ההורים כבר לא נראים הכי חכמים בעולם, לפעמים כל מה שרואים בהם זה רק את הפגמים והחסרונות. הם בדרך כלל זוג אנשים שמתכוונים לטוב (נכון יש אמהות קלפטומניות ויש את האבות ששולחים ידיים, אלה ההורים שזקוקים לעזרה מקצועית). הכל נראה נורא חשוב ודרמטי ועניין של חיים ומוות, וגם הויכוחים בתנועה, ובכנסת, וברשת הם ויכוחים סופר אמוציונליים ומקוטבים ומלאים בתחושה של שנאה וצדקנות. חבר'ה תירגעו זו בסה"כ מדינה בגיל ההתבגרות.

ארה"ב בתוך שבעים או שמונים שנה אל תוך הכרזת העצמאות עברה בדיוק את אותו משבר רק שם זה נגמר במלחמת אזרחים. מקווה שאצלנו זה יגמר במייק אפ על הפנים ולא במכתשים המכוערים של מי שלא הקשיב לקוסמטיקאית שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s