היינו ביוון, חופשה קטנה בכפר קטן למרגלות האולימפוס. ישנו באכסניה קטנה, בחדר קטן ובו מקלחת קטנה עוד יותר, ובגינת האכסניה פינות חמד עטורות צמחיה וצל, ופינות ישיבה משרות רוגע. הכפר עצמו כמו מסע במנהרת הזמן: סמטאות צרות, בתים ישנים, חנות מכולת בלי מקרר, שתי מאפיות בגודל חדר. הבורקסים טובים. יוגורט במרקם שמנת, עגבניות חתוכות לרבעים עם קצת מלח ושמן זית.

המשבר הכלכלי ניכר בחלק מהעיירות – חנויות ריקות להשכרה, מקומות נטושים, התור היומיומי ליד הכספומט. האנשים אדיבים ונדיבים. המחירים נמוכים. לא מובן מאליו.

בחופשה הזאת נפל לי אסימון: החיים הם קומבינציה של היפה והמכוער, של המוצלח עם המוצלח פחות, של הצפוי והבלתי צפוי. העומס והרווח. ובמקום הזה יש הרמוניה, יש שלווה.

בערב הראשון, שבעים אחרי ארוחה נהדרת אנחנו מטיילים ברחוב הראשי – ולפתע ממש משום מקום – מבול עז ניתך עלינו, נרטבנו כליל. למחרת, אחרי טיול פסטורלי במורדות האולימפוס אבי עשה רוורס בנקודת התצפית והופ גלגל אחד בתהום. מתחושה נינוחה שנתאר אותה כמהירות 20 קמש, רמת המתח בגוף שלי טיפסה למאתיים שמונים קמש. לנהג ולרכב שלום. ביום אחר טיילנו למטאורה (פירוש המילה "בין שמים לארץ") למנזרים התלויים. ביקרנו בכמה מנזרים, אחד מהם סופר מטופח ובו גרות נזירות שתקניות. הכל שם עמד בדום מתוח אפילו הגרניום בגינה. ביקור בשירותים גילה שהיד המטפחת לא ביקרה שם חודשים רבים. קומבניציה שכזאת.

התבוננתי במצבים האלה שהופיעו כמות שהם, לא שפטתי את התגובה שלי אליהם, לא אמרתי לעצמי מה שאני בדרך כלל אומרת לעצמי: "את מפונקת מדי/ קמצנית מדי/ היסטרית מדי". פשוט זרמתי עם מה שעלה. כועסת – כעסתי, מאוכזבת – התאכזבתי. סמכתי על התחושות שלי, ובתגובה הן חלפו כמו ענן בשמים. למדתי בחופשה הקטנה הזאת שהכל בסדר בין הארץ לשמים. ושיותר שמעניין להתעסק עם המצבים עצמם, מעניין להתבונן בעצמנו מגיבים אליהם. זה היה טיול מרתק.

מרגע שהסכמתי להתבונן בלי לחלק לעצמי ולאחרים ציונים, אני שמה לב שאני רגועה יותר. זורמת יותר. מדייקת יותר. מרשה לעצמי להסתובב בבית בלי שואב אבק או סמרטוט ביד. קניתי חמישה עציצים חדשים לגינה. מרשה לעצמי לדחות כמה דברים למחר, לא ממהרת לענות על כל המיילים או להגיד את המילה האחרונה. אפשר גם לשתוק. או סתם לשבת. אפשר להיות בסוג של רווח. ואני שמה לב שברווח הזה צומחת מנגינה, די חלשה אבל אני אעשה לה מקום.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s