טעיתי

אני תמיד שמחה לגלות שטעיתי בקשר למצבים, אנשים, או מקומות. אני שמחה במיוחד כשהגילוי הוא מוקדם על פני מאוחר. השמחה משולשת כשבצידה חוויה.
אתמול נזדמן לי לחזור ולבקר בטאיזו. הפעם התעקשתי עם המארחת לשבת בפנים, ובעצת העמית לארוחה התמסרנו לחלוטין להחלטות השף. במקום להזמין מהתפריט ביקשנו שהוא יבחר עבורנו את התחנות במסע. היה טעים, מרגש, ובעיקר מפתיע.
מספר תובנות לגזור ולא לשכוח: אם כבר שפטתי אדם או מצב או מקום מומלץ לשוב ולבדוק את ההחלטה כערכאת ערעור ובלב פתוח. ושחוק אבל בכל אופן נכון: דברים שרואים מכאן לא רואים משם (מהמרפסת), והחשוב מכל: שמדי פעם מומלץ להתמסר.
ולשף (שלמרות היותו ג'ינג'י, התנהג בשלוות נפש מופתית לאורך כל הסרוויס) אני אומרת מעל דפי הרוח: שאפו!

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “טעיתי

  1. אלכס

    פשוט הייתי חייב להעתיק את התגובה שלי מהפעם הקודמת, היה בה רמז לתיקון: הפעם אנו חלוקים, היינו, נהננו, האוכל היה מדוייק, חדשני, מרגש ובבירור חריג ומונח לו אי שם במרומי הקולינריה הישראלית, ומוצב שם לא רחוק מנובו ביום טוב. לגבי מקום הישיבה אין ספק שהמרפסת לא מספקת את חווית הישיבה ביצירה של פיצ'ו קדם אשר נותן הרגשה של ישיבה בתוך מטע בננות, קרקעית הים או במתחם תעשייתי של קוביות עץ, חבל שלא זכיתם להנות, נהננו מאוד והיינו היינו שמחים לישון את הלילה וכנראה גם מארוחת הבוקר (אם הייתה).

    ובחזרה להיום: ושבו בנות לגבולן, שבת שלום. ובמאמר מוסגר אם את מצליחה לבקר בטאיזו פעמים בתוך חודשיים סימן שאת עדיין די תל-אביבית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s