את יום נישואינו העשירי החלטנו לחגוג כמו שנהגנו לחגוג פגישות רומנטיות בראשית דרכנו המשותפת: בארוחת ערב אחד על אחד במסעדה.

הארוחה הראשונה ממש היתה בסוזנה בנווה צדק, שם מעל צלחת פירות יבשים ממולאים החלטנו שיש מקום לפגישה נוספת. בפגישה הבאה הוא הגיע עם תרמיל מלא מצרכים ברכבת מנהריה ובישל לי דג סלמון. וכך התקדמנו מפגישה לפגישה, מתירים כל פעם פחד אחר: אני לומדת על מערכות יחסים והוא לומד על החיים בעיר הגדולה.

מאז זרמו הרבה מים בירקון, הזוג התרחב לחמישיה ועדיין כל יום לומדים את הביחד.

ההחלטה ללכת ליפו תל אביב היתה שלו, ההחלטה לבקש מהמלצרית להביא כל פעם מנה אחת לאמצע השולחן היתה שלי. כמו תמיד, כל החלטה של מי מאתנו מעוררת הרמת גבה (במקרה הטוב) אצל הצד השני, כולל נסיונות טרפוד (אולי נלך לצפרה?) וכמו תמיד בדיעבד מסתבר ששילוב ההחלטות הוא מנצח. זו תמצית הזוגיות שלנו: כל אחד מתעקש לחתור בנהר דמיוני משל עצמו חולם להגיע לאיזו גדה נכספת, והקסם קורה כשאנחנו מסכימים להיות באותה סירה ובאותו נהר: פתאום החלומות מתגשמים.

פתחנו בפוקצ'יה ריחנית וחמימה שהוגשה עם עגבניות תמר צלויות ומתוקות שהקליפה פשוט התגלצ'ה מהם ובקבוק בלאן דה בלאן (220 ש"ח) לא לפני ששמענו הרצאה מאלפת מפי מלצרית היין של המקום שהוכיחה בקיאות ונעימות גם יחד.

לראשונה פתחנו במנת קרפצ'יו מוסר עם תיבול מינימליסטי של שמן זית, סחיטת עגבניה ופלפל חריף ירוק קצוץ, מנה פשוטה וטעימה. לאחריה הגיעה מנה של בורקס סרטנים מעלפת (בעיני הכי טובה, אבל זה לא חוכמה כי אני שפוטה של בצקים): בתוך כיס משולש מבצק עלים נימוח שכנו להם בנחת פיסות בשר לובסטר ופיסות פטה לבנבנות ומעל הכל רוטב הולנדייז בצהוב חיוור וביצה עלומה שחלמונה צהוב עז נמזג חיש אל תוך הקונסטרוקציה כבר עם הביס הראשון. כל ביס היה מושלם: בצק פריך, קצת מליחות מהגבינה, נגיסות סרטן טעים, והכל טובל ברוטב מוצלח שלא משתלט על העסק. ואריאציה מאוד יצירתית על אגס בנדיקט, וסוג של מנה שיכולה בקלות להפוך למנה מיתולוגית.

לאחר מכן עברנו למנות הבשריות, דגמנו קרפצ'יו בקר ששמעליו פוזרה שעועית שחורה במקום גבינת פרמיז'ן, שילוב מפתיע ומקורי ושוב בחלק התיבול הולכים על בטוח: עגבניות טריות, שמן זית ופלפל חריף.

ואז הגיעה מנת טורטליני לחי, ואנחנו נכנענו סופית. בצק הטורטליני עתיר חלמון ומוצק, ובתוכו נחו פיסות מתקתקות של בשר שבושל לדרגה מושלמת, וכל הכבודה טובלת בציר עשיר ואדום עמוק של יין ובקר עם פיסות של סלק וערמונים ולצידם פירה נימוח של תפוחי אדמה. חיסלנו את המנה לאט אך בבטחה.

למרות שכבר היינו מלאים הזמנו קינוח שוקולד שוקולד שקצת אכזב – עוגיות שוקולד, מוס שוקולד, גלידת שוקולד וריבועי פלאן שוקולד. המנה הזכירה לנו מנה אחרת שאכלנו בטאפאס 41 בברצלונה (שם היא נקראת טיול ביער) ובעינינו הביצוע ביפו תל אביב לא התקרב למקור הספרדי.

שילמנו 650 ש"ח כולל טיפ וסיכמנו שהערב היה נעים מאוד.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “יפו תל אביב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s