דליקטסן

ביום רביעי בעודנו מיטלטלות באוטובוס צפונה עם הכיתה של נועה א. הזהירה אותי שדליקטסן הפך להיות מה שנווה צדק הינה עבור חתנים וכלות, או במלים אחרות: מקום עליה לרגל של אנשי הפריפריה.
ולכן שאמא ואבא שלי (שהם מחדרה) אמרו לי בששי בבוקר שהם ישמחו לפגוש אותנו לארוחת בוקר היה לי ברור שנלך לדליקטסן. עשיתי שני טלפונים כדי לנסות לשריין מקום ללא הצלחה כמובן. הגענו לשם היה חם,היה צפוף והרוב כבר הציע שנלך למקום אחר, אבל לא מהגרת כמוני תוותר על תכניות לבוקר של דאווין
תל אביבי: עליתי בנחישות למעלה וביקשתי מקום לארבעה. המארחת שהיתה לה עין אחת חומה ואחת ירוקה ישר אמרה לי יש מקום במרפסת. עולצת ירדתי לבשר לכולם שאוכלים כאן. למלצר שערך לנו את השולחן ומיהר להביא בקבוק זכוכית ירוק ובו מים קרים (איש יקר) אמרתי כך: עכשיו עשר ורבע ובאחת עשרה וחצי היינו כאן (במלים אחרות יש לנו עוד המון תכניות לבוקר הזה ההורים הולכים לקאמרי ואני והזמנתי את נועה שלי בת התשע למשכן לצפות בבלט cloud gate). לזכותו יאמר שהוא עמד בלוח הזמנים בצורה מדוייקת משימה כלל לא פשוטה בהתחשב בעומס שהיה שם למעלה למטה מימין ומשמאל.

בקומה התחתונה (בחלק המעדניה) אנשים קונים אוכל בכמויות, המוכרים לא עומדים בקצב.
בקומה העליונה אוכלים (והמלצרים דווקא כן עומדים בקצב עיין ע"ע).

אני ואמא החלטנו לחלוק ארוחת דליקטסן, הבנים הזמינו שקשוקה ירוקה ושקשוקה אדומה חריפה. ראשונות הגיעו לשולחן סלסלות הלחמים – באחת לחם מלא עם זיתים ולחם שיפון אגוזים ובשניה לחם בריוש פרוס. לצד הסלסלות הוגשה ריבת תותים וחמאה צהובה.
ארוחת דליקטסן כללה מגש של גבינות ופרוסות האם דקיקות שהחציצה היחידה ביניהם (שומו שמים) היו עגבניות שרי תמר. במגש השני כמה קעריות – באחת איקרה, בשניה סלט ביצים עם בצל ירוק, בשלישית הרינג בשמנת ובצל, ברביעית – זיתים שחורים, ובנוספת סלט ירקות קטן. בצד נחו אחר כבוד נתחי פלמידה לבנה ליד צנוניות זעירות ובצל ירוק. הדגים הוכתרו כגולת הכותרת של הארוחה: האיקרה הכילה ביצי דג שהתפוצצו בפה והותירו בו טעם ימי מלוח, הפלמידה נימוחה וההרינג עשיר בטעמים. יחד עם הארוחה קיבלנו קראף של עראק וקראף של אשכוליות אדומות עם שתי כוסות מלאות בקרח השמחה שלי הלכה וגאתה ככל שמפלס העראק הלך וקטן.
מנגד השקשוקה הירוקה היתה טעימה אבל ברגע אחד נדמתה למרק – בתחתית הצטברה כמות נוזלים שלא היתה מביישת מאגר של המוביל הארצי. היה מוטב לו מצע המנגולד והתרד היה נסחט בטרם שבא אל המחבת. אישי בעל התושיה פשוט שפך את הנוזלים אל אחת הקעריות שהתפנתה. השקשוקה האדומה היתה מצויינת ונטרפה עד תום עם לחם הבריוש שביקשנו וקיבלנו ממנו תוספת. עוד קצת עראק עוד קצת קרח ונהיה ממש שמח.

באחת עשרה הגיע חדרתי נוסף שהצטרף לשולחן של שמונה בקצה המרפסת, ואני ציינתי לעצמי שא. יודעת על מה היא מדברת. אח"כ במשכן עם הנגאובר קל ובטן מלאה בכל טוב הרקדנים נדמו לי כעצים לבנים שעוסקים בתפילה. נועה לעומתי, שאכלה כריך בארומה, טענה שהיה משעמם.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “דליקטסן

  1. דורון חכם

    בוקר אור לעולצת היורדת. אין כמו חברה פריפריאלית לארוחת בוקר רגועה ונעימה. בצהרים או בערב חברתית אפשר גם זולת מטרופוליני. לכן, מעתה אמרי לא הזהירה אותי אלא עודדה אותי ביחס להרכב הצליינים.

  2. אלכס

    מדוייק, ממצה וחבל שעל המפרסת אין מזגן, אני מעדיף את הביגל פרג עם גבינת השמנת והירקות, אבל לא בימי שישי בדיוק כמו שגרסה א.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s