שוק

קמנו ב 8:10 בששי בבוקר,  ומכיוון שהיינו צריכים להקפיץ את הילדים לבית הספר מצאנו עצמנו בתשע בבוקר ערים ובאמצע תל אביב. הוא היה צריך לקנות כמה מצרכים לארוחה של הערב אז השוק היה בחירה טבעית. אחרי חצי שעה של ריבים איפה הכי טוב לחנות (בין מוהליבר לקלישר או ליד המסוף) צעדנו במרץ לתוך שוק הכרמל.

פעם לפני שנהיו לי עגלות ילדים עם שלושה גלגלים היתה לי עגלת שוק של זקנים משובצת שחור אדום ובה כל ששי  נטמנו מטמונים שהיוו המצע לארוחות סטודנטים מעולות במשך שבוע שלם. עד היום בסתר לבי אני סבורה שאת האנשים המצויינים שליהקתי לקבוצת הלימוד שלי הרווחתי רק בגלל שהם אהבו את האוכל שלי  והיו מוכנים בתמורה ללמד אותי משפטים סתומים כמו "זה נהנה וזה לא חסר" .

עם העגלה הייתי נסחבת עד קינג ג'ורג' מסמנת איפה לעצור בדרך חזרה, עם עצירת חובה לבורקס גבינה עם עגבניה חמוצים וביצה חומה אצל סמי  בסמטת רבן גמליאל. מאז עברו מים בירקון, השוק שינה פניו וגם סמי כבר איננו.

עצרנו לקפה של בוקר בפינה חמודה "לה קפה" ברמן מתוק הגיש לי קפה שחור עם כוסית של סודה ליד.

המשכנו לחנות "מזרח מערב"  – גן עדן לאוהבי הבישול האסיאתי,  שם רכשתי סירי אידוי מבקבוק ושקעתי בחצי שעה מענגת של קריאת תויות של בקבוקי רוטב, קופסאות תבלינים וממרחים שונים. משם חלפנו על פני חנות של ניצת הדובדבן עם שקים של גרעינים אורגניים בכניסה היישר אל חנות רחבת ידיים של גבינות מכל העולם : טום, גאודה, אמנטל, פרמיגיאנו וצ'דר בדרגות יישון שונות, הייתי כל כך מסוחררת שהלכתי על בטוח ואספתי בלוק של פרמיז'ן לספגטי של הילדים (9.9 ש"ח ל100 גרם).  דילוג נוסף ואנחנו מול חנות 'לחמים' (כן מהחשמונאים)  שוב סחרור:  מלבני עוגות, מאפי בצק, כיכרות לחם, פלוטים שזופים של זיתים וגאודה ומקלות בצק עלים מנומשי גבינה.  החלטתי להתאפק ולהמשיך הלאה לראות אילו סודות השוק יחליט לגלות לי.

עוד כמה מטרים –  דוכן זיתים של olia. בחזית  צלוחיות עם טעימות זיתי ם:  סורים קטנים בלימון כבוש, טאסוס עם קונפי שום תפוז (מתוקים!) , סורים חריפים,  זיתי נבלי בשום ועוד.  בעודי טועמת שזפו עיני מגשים עליהם כריכונים פתוחים בשלל צבעים בצד האחר של הדוכן. הבטן הומה והלב נזכר בברצלונה.  מבלי להתמהמה התיישבנו על כסאות עגולים והזמנו צלוחית כריכונים : בגט פריך חתוך באלכסון, מרקחת תאנים (תוצרת olia), שבבי גורגונזולה ופרוסות דקיקות של תאנה על האחד, טאפנאד זעתר, גבינה בולגרית עם פרוסות צנונית זעירה ופלפל חריף על האחר. אחרי כמה  ביסים מופלאים השתכנענו לחלוק גם בירה מהחבית (גולדסטאר 15 ש"ח) . יש גם עראק. פה אחד הוחלט מצאנו קיוסק משמח. ביקשנו שיארזו לנו זיתים בלימון כבוש הביתה ורשמנו לחזור לשם בהקדם.

כמות השקיות הורודות והכתומות הלכה וגדלה: גזרים מבריקים, קישואים קטנים, תותים אדומים (בחצי מחיר מהסופרמרקט השכונתי), כרישה, טימין, כוסברה ופטרוזיליה, נקניקים וחזה אווז מעושן במעדניה הרוסית, תבלינים והמון סוגי עגבניות קטנות.

פתאום התקהלות – התקרבנו לברר – איש שפילט במיומנות מרשימה דגי מטיאס-  הרחיק עצמות, ניקה ביצים וחלב, פרס והכניס את הכבודה לקופסאות פלסטיק. כך הוא סיפר למי שהיה מוכן לשמוע: 'פעם הייתי מנתח באיכילוב אבל כל החולים מתו אז שלחו אותי לדוכן הזה ומאז אני כאן מנתח דגים יום יום כבר שלושים שנה בלי יום חופש' . זה לא טקסט שתשמעו בשוק האיכרים.

 

ארזנו את עצמנו לכיוון האוטו. בדרך, אולי בגלל העננים שהתקדרו, אולי בגלל השבת שהתקרבה בעלי שאל אותי אם אני רוצה פרחים, נורא שמחתי עניתי שכן, אז הוא אמר 'אז לכי תקני לך'. שבת שלום. 

 

לה קפה – קפה שחור (7 ש"ח)

שושנת הכרמל – פילטים של מאטיאס מנוקים על המקום (12 ש"ח לפילה)

olio – צלוחית כריכים גבינה (12 ש"ח), בירה (15 ש"ח),  250 גרם זיתים סורים בלימון כבוש (17 ש"ח)

מזרח ומערב – סיר אידוי גדול מבמבוק (30 ש"ח)

תותים – 24 ש"ח לקילו

3 מחשבות על “שוק

  1. פטסי

    רק ששכחת את הסלופים של איתן ….
    ואת הבורקס שבפינת נחיליאל וסמטת הכרמל
    וואו כמה סודות צופן השוק בלי להזכיר בכלל את ג'ולי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s